בניית שלום והתמרת סיכסוכים

“בניית שלום והתמרת סיכסוכים"
סדנת סוף שבוע עם פולה גרין ואוליביה דרייר
יולי 2005

אתמול חתמנו את סדרת התוכניות של דומיה סקינה לשנת הלימודים הנוכחית עם סדנה של יום וחצי. הסדנה אורגנה בשיתוף עם "אקודה" -קהילה לומדת שלום.
ד’ר פולה גרין הינה המיסדת והמנהלת של מרכז "קרונה" בארה"ב ואוליביה דרייר היא מנהלת שותפה.( http://www.karunacenter.org)
לפולה גרין נסיון עשיר בבנית שלום והתמרת סיכסוכים כיועצת בינלאומית, מנחה ומרצה. בין 1995-2000 עבדה עם ישראלים ופלשתינים בקבוצות דיאלוג וקבוצות הכשרה בפורומים דו לאומיים וחד לאומיים. כפסיכולוגית מחנכת ויועצת ד’ר גרין מביאה לעבודתהשילוב של התנסות אישית אחריות חברתית ומודעות רוחנית.
ד’ר גרין גם מכהנת כפרופסור להתמרת סיכסוכים בבית הספר הבינלאומי להכשרת מנחים בוורמונט-שם היא מנהלת שותפה לתוכנית ל"התמרת סיכסוכים בין תרבויות”.
אוליביה דרייר הנחתה דיאלוגים בין קהילתים וסמינרים לבניית שלום בבוסניה, מקדוניה, רואנדה וסרילנקה.
אוליביה מנהלת את התוכנית האקדמית להתמרת סיכסוכים בבית הספר הבינלאומי בוורמונט: http://www.sit.edu/contact

בסדנה השתתפו 25 אנשים כולם פעילי שלום המעונינים לשפר את יכולתם להתמודד עם עבודתם בבנית שלום ע’י לימוד נושא התמרת סיכסוכים.
רוב המשתתפים היו יהודים ישראלים ומיעוטם תושבי חוץ העובדים באירגוני שלום בישראל ובפלשתין. חצי מהמשתתפים עוסקים בתחום הפסיכותרפיה בחייהם המקצועיים. כמה מהמשתתפות פעילות במחסום ווטש.
הסדנה התמקדה בקשר בין קונפליקט פנימי לחיצוני והדרך להתמרתו. למדנו על המניעים העמוקים הגורמים לנו להמשיך בפעילות שלום ושינוי חברתי למרות הקשיים העצומים והתנסינו בהתמודדות עם הרגשות הקשים שעולים בנו.

בתחילת הסדנה אחרי מעגל הכירות כל משתתפ/ת הוזמנה לשתף בארוע מהזמן האחרון בו חשה צער יאוש או כאב בגלל משה שקרה בארץ או בעולם. הפעילות הזו קירבה אותנו לנושאים בהם רצינו לדון. משתתפות רבות הביעו כאב ותיסכול על העוולות שגורם הכיבוש הישראלי בשטחים הפלשתינים .
אחר הצהריים צפינו בסרט המתעד את עבודת מרכז "קרונה" ופולה גרין בבוסניה.
דרך הסרט והדיון שערכנו אחריו יכולנו להבין יותר טוב מה קרה במלחמה בין הסרבים למוסלמים איך הגיעו להסלמה כזאת ביחסיהם ואיך ע"י עבודה פנימית מתמשכת הצליחה קבוצת הנשים בסרט -משני הצדדים של התוקפנים והקורבנות- להתחיל תהליך של ריפוי.

בשבת התנסינו כל הבוקר במודל של:”שבירת המעגל של האלימות והנקמה".
התבוננו בתהליך שמתחיל במעשה תוקפני ואיך התהליך המעגלי הזה יכול להוביל אדם לבצע תוקפנות "מוצדקת" בתרוץ של "הגנה עצמית". ובשלב זה מתחיל בעצם המעגל מחדש כאשר הקורבן הופך לתוקפן וחוזר חלילה. במודל הבנוי בצורה ספירלית ישנה נקודת תפנית דרכה אפשר לצאת מהמעגל ולהמשיך במסלול ספירלי. למשל אם קורבן התוקפנות מאפשר לעצמו תהליך של הבעת צער כאב ואבל ,והתוקפן מכיר בטעות שעשה, אז קיים סיכוי לפרוץ את מעגל האלימות והנקמה ולהמשיך ולבנות יחסים תקינים המבוססים על, צדק, שוויון ופיוס.

המודל הזה הונח על הריצפה בצורת ספירלה גדולה והשלבים השונים בתהליך החל מפעולת האלימות דרך כל השלבים שעובר קורבן של אלימות ונקודת המפנה שיוצאת מהמעגל בכיוון ספירלי לשלבים נוספים עד ליצירת יחסים המבוססים על צדק קבלת האחר ופיוס.
ההצעה היתה שכל אחת מאיתנו תבחר את המקום המתאים לה כרגע בתוך המעגל הזה ואחר כך תסביר את עצמה.
המנחות שיתפו אותנו בהתנסות שלהם עם המודל הזה במקומות שונים בעולם בהם היו סיכסוכים אלימים. המודל עבד בצורה טובה בכל מקום למרות האופי השונה של הסיכסוכים.
כל משתתפי הסדנה לקחו פעיל בהתנסות עם המודל ויכלו למצוא את עצמם באחד או יותר מהשלבים בתוך המעגל או הספירלה.
אפשר לסכם שההתנסות הזו עזרה לנו להבין טוב יותר את מקומינו הפיזי והרוחני ואת התפקיד שלנו בתוך הסיטואציה הפוליטית חברתית בה אנו פועלות.

החלק השני של היום הוקדש לנושא הזהות וההשפעה של סיטואציה אלימה על הזהות.
ההזמנה היתה להתבונן בחלקים השונים של הזהות שלנו ולבחון מה קרה לחלק מסוים של זהותנו שסבל מפגיעה. למדנו שאותו חלק שנפגע בזהותנו לוקח יותר מקום וזקוק ליותר תשומת לב כמו חלק פגוע או פצוע בגופנו הפיזי. בהיותנו מודעים לכך נוכל ללמוד לטפל בחלק זה של זהותנו גם על בסיס אישי וגם על בסיסי קולקטיבי ואז אולי לעזור לו לחזור לממדיו הטבעיים.

בסוף היום השני ולסיום הסדנה התבקשנו ע"י המנחות להתבונן בחזון שלנו האישי והקולקטיבי,על האתגרים והמכשולים העומדים בדרכינו והדרכים האפשריות להתגבר עליהם.

בזמן הקצר של הסדנה אפשר היה לראות איך עם עבודה פנימית מעמיקה נוכל להבין את מקומנו בתוך מעגל האלימות, להבין את הזהות הפגועה שלנו ואז לראות בברור את החזון של צדק, שלום ופיוס ואולי אף את הדרכים השונות בהן נוכל ללכת על מנת להגשים אותו.