מאמרים

• פטירתה של הגב’ אן למניין
  27 ביולי 2020

  בעצב רב וצער עמוק אנו מודעים על פטירתה של הגב’ אן למניין .
  מדור הוגי הרעיון של נווה שלום ואחת אלסלאם ומייסדי הכפר

• על אמת, מציאות, עובדות, ספינים, פייק ניוז ועולמות מקבילים
  23 ביוני 2020, נכתב ע"י אילן פריש

  בימים אלו פוליטיקאים פופוליסטיים ולאומניים בארץ וברחבי העולם מציפים את הציבור בגרסאות סותרות לכל אירוע, ובספינים בלתי-פוסקים הכוללים שקרים בוטים יותר, ופחות. שטף מידע בלתי-פוסק זה מוביל לכך שרבים בציבור מתקשים להכריע מהי אמת, ומהו שקר. על רקע זה עולה ביתר תוקף השאלה האם ישנה הגדרה מדעית כלשהי שתעזור לנו להבדיל בין עובדות לבדיות בזרם המידע העצום?

• נאומה של גב׳ סמאח סלאימה בטקס הענקת תארים לבוגרי האוניברסיטה הפתוחה
  20 ביוני 2019

  נאומה של גב׳ סמאח סלאימה, מנהלת מערך החינוך בנווה שלום/וואחת אלסלאם, פעילה פמיניסטית ובלוגרית

• עיד אל-פיטר מובארק
  4 ביוני 2019

  במסגרת הפעילות שלנו ברמדאן, נשות ואחאת אל סאלם נווה שלום הכינו בתום ארוחת שבירת הצום הקהילתית במרכז הרוחני של הכפר עוגיות חג מסורתיות וילדי הנאדי ארזו חבילות שי מיוחדות. נסענו היום עם נציגי הילדים לבי’ח הדסה בירושלים כדי לבקר ולשמח ילדים פלסטינים מאושפזים שרחוקים מהבית במהלך החג.
  אנחנו מאחלים חג שמח, עיד פיטר סעיד לכל הילדים באשר הם.

• האב ברונו הוסאר (1996-1911)
  2 ביוני 2019

  מאמר על מייסד נווה שלום, האב ברונו הוסאר מאת אודי לוי במגזין "אדם עולם"

• אנשים משפיעים בחברה
  10 בינואר 2018

  שניים מחברי הכפר וואחת אל סלאם נווה שלום ברשימת האנשים המשפיעים בחברה הישראלית לשנת 2017 של ידיעות אחרונות.

• ילדי בית הספר ישתתפו ביום השפה הערבית בכנסת
  14 ביולי 2017

  ביום שלישי ה11 ליולי, שלושה תלמידים מכיתה ד׳ השתתפו ביום השפה הערבית בכנסת ,
  בפני חברי כנסת, ראשי ערבים ,מנהלי בתי ספר, חוקרים ומומחים בשפות ,זהות, ודימוקראטיה עמדה התלמידה רוני גיל ריינשרייבר ואמרה בשיא הפשטות:
  ״שלום אני רוני בת 10 לומדת בבית הספר נווה שלום וואחת אל סלאם
  רציתי להגיד לכם שאני מדברת ערבית ועברית ,אני אוהבת לדבר עם חברות שלי בשתי השפות,
  בבית הספר שלי אני לומדת ערבית ועברית עם שתי מורות ערבייה ויהודייה.
  והלוואי שכול התלמידים ילמדו ערבית ועברית כמוני כדי לחיות ביחד ולהבין אחד את השני ויהיה שלום.
  אנחנו בוואחת אל סלאם נווה שלום נמצאים פה (...)

• אירוע המצילים הצ׳רקסים בכפר ב״רואים עולם״
  26 ביוני 2016

  הוקרן כתבה על נושא כפר המצילים הצ׳רקסים ובוה צילומי האירוע שערכנו בגן המצילים בנוה שלום

• בעזרת השם, מוחקים את ״אלקודס״ מהמרחב ומהתודעה
  6 בדצמבר 2015, נכתב ע"י עֻמר אלע’בּארי

  לאן נעלמה המלה القدس, דהיינו אלקֻדס, מכביש מספר 1, ומדוע נותרה רק המלה אורְשַלִים? היסטוריה של מאבק על שליטה ושלטים

• מדו-קיום לסולידריות עם המדוכאים: השלב הבא בקהילת ואחת אל סאלם/ נוה שלום
  14 במאי 2013, נכתב ע"י מיכל זק

  (דעה אישית )
  המאבק המשותף בין יהודים וערבים למען שיוויון ושלום התפתח בארץ בכמה מישורים, הבולטים בהם הוא המישור הפוליטי, כאשר הדוגמה הבולטת היא המפלגה הקומוניסטית בה פעלו יחדיו יהודים וערבים. המישור השני הוא של מפגשים להדברות, שבמשך השנים קיבל שמות רבים, הנפוץ ביניהם מפגשי דו קיום. קהילת ואחת אל סאלם/ נוה שלום, היא הביטוי האולטימטיבי של אותם מפגשים. בתחום מפגשי ההדברות אפשר לסמן מספר גישות: האחת דגלה במפגש בין אישי, השניה דגלה במפגש הבין קבוצתי, והשלישית במשא ומתן. שלוש הגישות הללו שונות מהותית, הראשונה יוצאת מתוך הנחה שהקונפליקט נובע מחוסר הכרות, ומדגישה (...)

• הטעות היא בגינוי
  3 ביוני 2010, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’אר

  קונספט הכוח יכול להתמודד רק עם כוח דומה אלימות לא אפקטיבית מול אי-אלימות אי-אלימות כן אפקטיבית נגד אלימות ראיה לכך - הצלחת המשט וכישלון השייטת!

• מחאה נגד התקפת הדמים על "משט החרות"
  31 במאי 2010

  ואחאת אל-סלאם/נווה שלום זועקת במחאה נגד התקפת הדמים על "משט החרות" והרג פעילי זכויות אדם מכל העולם וקוראת להסיר את הסגר על עזה לאלתר.
  הערה
  הודעת המחאה שלנו, נכתבה ב31 למאי, ביום הארוע עצמו. לא נתנו תשומת לב מספקת למינוחים בהם השתמשנו. מאוחר יותר החלט ע"י הועדה הפוליטית, (שמונתה ע"י הועד המנהל של הכפר) לשנות את המינוח מהמלה "רצח" למלה "הרג" בכל השפות בהם כתבנו. לשימוש במלה "הרג" יש יותר הסכמה בכפר מאחר של"רצח " יש הגדרה בחוק ועדיין לא ברור אם המקרה עומד בהגדרה הזו.
  במחשבה של מי שקורא, השימוש במלה "רצח" שם את הדגש והביקורת על פעולת החיילים. הכוונה אינה (...)

• המשאל בשוויצריה
  16 בדצמבר 2009, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’אר

  אחרי פרסום תוצאות המשאל בשוויצריה בנוגע לאיסור בניית מגדלי המואזין במסגדים, ארגונים רבים הוציאו הודעות גינוי, אבל ארגונים ומוסדות רבים הביעו תמיכה בהחלטה. כאדם שמגדיר עצמו כמוסלמי מאמין ודתי, אני לא מופתע וההחלטה אפילו לא הרגיזה אותי - היא מייצגת את החברה השוויצרית, שאיננה בראש מעיני. יותר מעניין אותי לדון בתגובות היהודיות הישראליות להחלטה!
  במסגרת הפעילות הבינלאומית שלי, אני פוגש הרבה התארגנויות ושיתופי-פעולה בין ארגונים אסלאמיים וארגונים יהודיים נגד אפליות המיעוטים הדתיים והאתניים במערב, שמהן סובלים בני שתי הדתות. אחדות של "אחים לאפליה". ראיה לכך - גינויים (...)

• האם אפשר להתחיל את הכיבוש שעה קודם בבקשה?
  10 ביוני 2009, נכתב ע"י מיכל זק

  כך מגיעים הפועלים והפועלות לנוה שלום כל בוקר

• כבודו המפוקפק של הגבר
  2 בפברואר 2009, נכתב ע"י מראם מסארוי

  בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מפחידה במספר מקרי רצח של נשים בישראל. שמותיהן של נשים ערביות מעטרים באופן קבוע את סטטיסטיקת המוות הנוראה הזאת. רק בחודש החולף נרצחו שתי נשים ערביות. הן שילמו בחייהן על מה שנהוג לכנות "חילול כבוד המשפחה".

• גברים נמאסתם
  4 בינואר 2009, נכתב ע"י מראם מסארוי

  הופיע ב "העוקץ" 31 דצבמבר, 2008
  מראות הזוועה על מסכי הטלוויזיה השאירו חלק מאיתנו המומים. מה שקורה בעזה זו טרגדיה אנושית ופשע מלחמה שהדעת אינה יכולה לסבול. עוד מבצע הרג יוצא ממפעלו של ברק: "עופרת יצוקה", נראה שאצר ביטויי הגבורה בשירי המכבים לא הספיק לברק, שנאלץ לפלוש ביד הפסנתרן שלו לשירת הילדים של ביאליק המתהפך בקברו על הבוטות הברוטאלית שבשימוש של שיר ילדים קלאסי לצורכי מאבק דמים. הפלישה הגסה מעולם המבוגרים – עופרת יצוקה - לעולמם התמים של הילדים הוא רק חלק מהשיח הגברי שאינו יודע גבולות טריטוריאליים או לאומיים. ואולי חשב ברק על נקמה שלא ברא השטן. אם פעם (...)

• אי אפשר לחסל רצון של עם לזכויות לאומיות
  30 בדצמבר 2008, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’אר

  מקור: על צד שמאל
  מה שקורה בעזה לא הפתיע אותי. אירוע כזה דוחף אותי ליאוש. רוב הזמן ראיתי בחינוך לדו-קיום, שלום ופיוס, ושמירת התקווה - כשליחות חיי. מנהיגי ישראל מנסים לשכנע את הישראלים, ואת שאר העולם, שעיקר הבעיה הוא "שלטונו של חמאס בעזה", ואם נחסל את חמאס - נחסל את הסכסוך. אותם טיעונים נאמרו לפני שנים נגד אש"ף! והנה, אש"ף כמעט ואינו קיים, ובודאי שאינו פועל נגד ישראל, אבל הסכסוך עודנו קיים ובועט וגובה קורבנות - היום, יותר קורבנות בצד הפלסטיני. במקום אש"ף קם לו החמאס. על-סמך הניסיון, גם אם החמאס יוכרע, הסכסוך לא יגמר. הניסיון לצמצם את הסכסוך (...)

• הכל מתחיל בנישול תושבי עכו הפלסטינים
  23 באוקטובר 2008, נכתב ע"י נאוה זוננשיין

  ביום שלישי ה21 באוקטובר 2008 חג שמחת תורה יצאנו להזדהות עם תושבי עכו הפלסטינים. בסופו של דבר מתברר שהכל מתחיל שם בתהליך מתוכנן של נישול עכו מתושביה הפלסטינים. אותו סיפור שמתרחש כבר שנים ביפו ובערים מעורבות אחרות מתרחש גם שם בעידודו של ראש העיר המקדם את "יהוד" העיר. הדבר נעשה בדרכים שונות. מבנים עתיקים מהתקופה העותומנית שהיו שייכים לוואקף המוסלמי והופקעו על ידי המדינה בשנות החמישים מוצעים במכרזים למכירה ולשיפוץ לגורמים ימניים במחירים מגוחכים. כך קורה לגבי חאן אל עומדאן (שנספר בהמשך) , כך הוקמה ישיבה בלב שכונה ערבית. עכו העתיקה היא עיר עתיקה יפהפיה לא (...)

• עכו
  16 באוקטובר 2008, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’אר

  בשנה האחרונה עבדתי עם פעילי שכונות בעכו, ערבים ויהודים, במטרה להכשירם לטפל בסכסוכים בשכונות, ובמיוחד בין ערבים ויהודים. כולם דברו על המצב הקשה, וציפו למהומות ביום כיפור. במפגשים עלתה סיבה נוספת העלולה להביא למעשה אלימות - מערכת הבחירות המקומיות. המוטו המרכזי בתעמולה של המפלגות הקיצוניות הוא היחסים הקשים בין יהודים לערבים בעכו.
  רבים מתייחסים לאירועים בעכו כאל מהומות הנעשות בידי קיצונים מוסתים משני הצדדים. יהודים על-פי-רוב מבינים את רגשותיהם של יהודי עכו "שסובלים מהתנכלות של המון ערבי מוסת“. הערבים מאשימים את היהודים הקיצוניים "שמתכננים לסלק את הערבים (...)

• להתראות במלחמה הבאה
  16 בפברואר 2007, נכתב ע"י אחמד חיג’אזי

  לאחר ששקע האבק והתמונה התבהרה מעט, אולי ניתן לדבר קצת יותר אל השכל הישר ולא רק אל רגשות מתלהמים.
  שבויים וחטופים
  ישראל, ויחד איתה שאר העולם המערבי ואפילו חלק ממנהיגי ערב, הביעו את פליאתם ומחאתם על חטיפת שני החיילים הישראלים ע"י חיזבאללה, שהובילה למתקפה משולחת רסן של ישראל כתירוץ להחזרתם. ישראל קיבלה תמיכה רחבת הקף בעולם המערבי, הסכמה בשתיקה מהעולם הערבי והצדקה והסכמה חסרות תקדים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.
  במשך המלחמה הזאת ולאחריה עלתה לא פעם השאלה, האם חוות שבעה, כביכול התירוץ של המשך הלחימה בצפון, שוות את מרחץ הדמים שפרץ כתוצאה ישירה מהחטיפה (...)