סוס של שלום

בתחילת דצמבר מגיע אל בית הספר ארגז ענק וכבד. (1) הילדים שואלים ותוהים, מה יכול להיות בו. פסנתר? ארון?

סוס, ילדים, סוס.

סוס גדול ולבן שנשלח אלינו מאכן שבגרמניה, ע"י "קינדרמישון ורקט". אך לא רק אלינו. הרבה סוסים, בשלושה גדלים שונים, נשלחו למקומות שונים בעולם. מקומות, שלא רק מדברים שלום, אלא גם מחנכים לו.

במתח רב פותחים את הארגז, מפלסים אליו דרך בין פתיתי קלקר, שעוטפים אותו. איזה יצור "חי" ומרשים! (2). השמועה עושה לה כנפיים. ילדים חומקים מהכיתות לקדם את היצור, שנחת לו מאי שם אלינו, מגניבים יד ללטף ולברך את בואו. (3)

סוס גדול ולבן ניצב בחדר אומנות. הילדים אינם יכולים להתיק את עיניהם ממנו, ומציירים אותו. (4)

למעשה, נשלח הסוס, כדי שהילדים יציירו עליו. אבל איך מתחילים???

כל ילדי בית ספר קבלו רישום של סוס, והוזמנו להציע רעיונות לצביעתו. הילדים הורשו להתייעץ עם משפחותיהם. כך שותפה כל קהילת בית הספר בעשייה הצבעונית הזו. הרבה הצעות הוגשו. הנה כמה מהן.
(5,6)
ציפי, המורה לאומנות, בחרה שני ילדים מכל כתה, יהודים וערבים. החל מכתה א’ ועד כתה ח’. הם נגשו במרץ לעבודה.

המשימה הראשונה שלהם היתה להחליט, מהו הרעיון שינחה את עבודתם. אחרי התבוננות מעמיקה בציורים הצבעוניים שהיו על שולחנם, (7) ואחרי התלבטויות ודיונים, החליטו כולם על שלושה מוטיבים עיקריים: נוה שלום/ואחת אלסלאם עם סמלי שלוש הדתות, יום ולילה ושלום. נושאים, שכל כך מודגשים בחיי הילדים בבית ספרנו. עכשיו, כשהכוון מוסכם, ישבו כולם סביב השולחן, מנסים סגנונות, קווים, סמלים, והסוס הלבן ממתין להם בשלווה ובהבנה... (8)

זהו, עכשיו על הסוס. בנות כתה א’, עם ילדי החטיבה ועם אלה שביניהם מסתערים בעדינות ובזהירות על הסוס.(9) לא לפני שהם מציירים בעפרון את סמלי שלוש הדתות, המבטאים את זהותה של קהילת בית הספר הייחודי שלנו. (10)

ובאיזו ריכוז הם עובדים! (11) מזל שיש גם קטנים בצוות, שיכולים בקלות להגיע לבטן, כמעט בלי להתכופף... (12)

העבודה על הסוס התפרשה על פני חודשיים, עם הפסקות של חופשות וחגים. הציירים הצעירים לא וותרו על אף הזדמנות לבוא ולהמשיך בעבודה. וכשאני באה לצלם, אני כבר מופתעת מההתקדמות. (13) ממש לילה ויום על סוס אחד. (14)

אבל רגע, שכחתי להציג את הציירים הצעירים שלנו:

ענת ורנין מכתה א’. (15)

מדלן וזוהר מכתה ב’. (16)

רימא, עדן וחטין מכתה ג’. (17)

סנמאר ורוני מכתה ד’. (18)

אורי וראני מכתה ה’. (19)

נור ואלון מכתה ו’. (20)

אמירה וסרי מחטיבת הביניים. (21) (גם אחמד ונוראן השתתפו בעבודה, הם מופיעים בתמונה 26),

מספרים לנו, שבחודש מרץ תתקיים תהלוכה גדולה באכן שבגרמניה. כל הסוסים הלבנים יחזרו "הביתה" לבושים בצבע וברעיונות יצירתיים. הסוסים "יצעדו" ברחובות העיר, ואחר כך יתכנסו ברחבה גדולה, שם יימכרו הסוסים במכירה פומבית. הרווחים מארוע זה יוקדשו למימון פעילויות למען השלום.

אנחנו כמעט בסוף הדרך. רגע. אי אפשר לשלוח את הסוס בלי ברכת הדרך. ילדי בית הספר, שרואים בכל שעור אומנות איך הסוס הולך ולובש צורה, מתגייסים מכל הלב לאחל לו הצלחה: "שתהיה לך טיסה נעימה", "אינשאללה, שתהיה הכי יפה ותנצח", "שתצליח בתחרות, ושיהיה לך כיף בבית החדש" ועוד ברכות יפות מן הלב. (22) את כל הברכות יכניסו לתיק קטן מלבד, שיתלו על צוארו של הסוס, כדי שלא יהיה לו עצוב בנסיעה הביתה... (23)

ולבסוף מגיע הרגע.

על עגלה מאולתרת מוציאים את הסוס היפה לחצר בית הספר. כל ילדי בית הספר באים להתפעל מלבושו הצבעוני: לילה של סובלנות עם שמש עטורה במלים מחבקות של שלום. (24 – 25)

תמונה אחרונה של הציירים עם חברם לחוויה ( 26), ולאחריה מוכנס הסוס לארגז (27 ) ויוצא לדרך.

תודה ל"קינדרמישון ורקט" , שנתנו לנו את ההזדמנות להשתתף בחוויה היצירתית הזאת, ושהביעו בדרכם את תמיכתם בעבודתנו החינוכית, המנסה לגשר בין כל כך הרבה מחלוקות.