קייטנת אחווה 2004

‏מערכת החינוך של נוה שלום/ ואחת אלסלאם אינה מחוסנת בפני הקשיים הפוליטיים והכלכליים באזורנו ועל כן לא היה קל השנה לארגן את הקייטנה המסורתית היהודית-ערבית שלנו וההרשמה התנהלה בעצלתיים. במיוחד התרשמנו שהורים יהודים העדיפו פעילויות אחרות עבור ילדיהם בקיץ זה.

כמו כן עמדנו בפני קושי במציאת התמיכה המבוקשת. מצד אחד לא יכולנו לקיים את הקייטנה בגרעון כספי, אך מצד שני היה חשוב לנו שלא להעלות את תשלומי ההורים מעבר למחיר צנוע, שיאפשר לכולם להשתתף.

מתוך שיקולים אלו נאלצנו להגביל את תקציב הקייטנה המתוכננת בערך לחצי ובהתאם לכך את מספר הילדים המשתתפים. קיווינו שלמרות המגבלות נוכל לקיים תכנית מוצלחת ומהנה, ואכן כך היה.

הקייטנה נפתחה בשבוע הראשון של חודש יולי והשתתפו בה 55 ילדים בגילאי 5-12, כ-2/3 מהם ערבים והשאר יהודים, כ-75% מהם תלמידי בית הספר היסודי נוה שלום/ואחת אלסלאם והיתר ילדים ששמעו על הקייטנה מחברים וקרובים.

מארגני הקייטנה השנה היו יסמין אלקלק, חברת הישוב ומורה ותיקה בבית הספר שלנו, וקוסטה מנסור מרמלה, שהיה אחד מהאחראים על חוגי יום ששי של בית הספר במשך שנת הלימודים.

פעילויות

יסמין וקוסטה נכנסו לארגון הקייטנה עם מטען גדול של מרץ ודמיון ושמו לעצמם כמטרה לארגן פעילויות שיהיו מגוונות, מעניינות וחינוכיות. הם בחרו בנושא "טבע וסביבה" כנושא המרכזי של הקייטנה, כאשר בכל יום היה דגש מיוחד. הילדים התחלקו לארבע קבוצות רב-גיליות עם מדריכ/ה צעיר/ה לכל קבוצה שתפקידו/ה ללוות את הילדים מתחנת פעילות אחת למשנה. בכל יום היו כ-4 – 6 תחנות פעילות ובכל אחת מהן היה מורה או מדריכ/ה מבוגרים שבאחריותם להפעיל את הילדים ולהדריך אותם. שיטה זו הוכיחה את עצמה הן מבחינת ליווי הילדים ושיקולי בטיחות והן מבחינת העניין והגיוון בהפעלות.

דוגמאות לימי פעילות שהתקיימו:

יום ביער
יום קשת וחץ
יום ספורט
תרבות מצריים העתיקה
חיות מחמד
יום ארכיאולוגיה, כולל חפירה, "ריפוי"כלים, עבודת פסיפס
יום פעילות בוץ ומים
חקלאות קדומה, כולל בציר ענבים וסחיטת מיץ
האדם הקדמון ותרבותו
יום מיחזור
יום משחקי מים
עפיפונים וחבלים

בנוסף נערכו נסיעות מאורגנות לספארי, לפארק המים בשפיים, ל"בית חלומותי" בגבעת ברנר ולאתר הבילוי "מרכבות לטרון".

הילדים והצוות נהנו מאד מהפעילויות ומהאווירה הטובה והמאפשרת. בסוף חודש הקייטנה הוצגו עבודות הילדים בפני ההורים והמשפחות, לשמחת כולם.

תודה לג’ונקו-סאן, המתנדבת מיפן, על הצילומים היפים.