תפיסות חברתיות ראדיקליות בהגדת פסח המסורתית, בהגדות בנות זמננו ובמדרשים על יציאת מצריים"

ביום שני 18 לאפריל כשבוע לפני חג הפסח ערך מרכז דומיה סקינה ערב לימוד בסידרה:
"מסורת, תרבות,חברה וביקורת" עם הרב ד’ר עינת רמון:

הרב ד"ר עינת רמון היא האשה הראשונה ילידת הארץ שהוסמכה לרבנות. בעבר עבדה כרב קהילה בארה"ב וכדוברת התנועה המסורתית (קונסרבטיבית)בארץ.
כיום הנה מרצה למחשבת ישראל במסלול ללימודי האשה ביהדות , במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים.
ספרה על ביקורת הכוחנות בהגותו של אהרן דוד גורדון עומד לצאת בקרוב.

בערב נכחו חברי נווה שלום ווחאת אל סלאם יהודים מוסלמים ונוצרים ומספר משתתפים מחוץ לכפר.

הלימוד עסק בהסטוריה של מסורת הסדר והשפעות על התפתחותו לאורך ההיסטוריה.
ליל הסדר היה לטקס דתי עם ליטורגיקה מובנית רק לאחר חורבן בית המקדש. הטקס במקורו מתקופת המקרא היה טקס דתי של הקרבת קורבן.
עד היום ניתן למצוא בטקס ליל הסדר השפעות פגניות כגון נקיון הבית מחיטה ושעורה מהשנה הקודמת והשפעות הלנסטיות-למשל הסעודות בהם נידונו נושאים פילוסופים,ישבו בהסבה תוך כדי אכילה ושתיה וגם המילה "אפיקומן" שמשמעותה ביוונית קינוח.
מכיוון שאחת ממטרות הסדר היא להעביר את סיפור יציאת מצריים לילדים, מתבצעות בטכס מספר פעולות יוצאות דופן כדי לעורר את השאלות.
התכנים של הסדר עוסקים בתאור ההיסטוריה של עם ישראל.
בתאור זה מודגש הסבל היהודי,היהודי כקורבן וה"גויים" כאויבים הרודפים את העם היהודי.
הגדרת המהות היהודית ע"י הרדיפות עוררה שאלות במיוחד ב-200 השנה האחרונות במיוחד בקרב העולם היהודי הרפורמי והחילוני.
מכיוון שניתן למצוא בטכס מקורות פגניים הקושרים את החג לטבע ותכנים שניתן בקלות להפכם לתכנים חילוניים גם קבוצות אתאיסטיות בעם היהודי אהבו לפרש את הטכס וההגדה ולתת לחג משמעות המדברת אל ליבם ואל אמונותיהם החברתיות.
מכיוון שסיפור ההגדה עוסק במרד עבדים, קבוצות שונות מצאו בו עניין לחיזוק והתאמה לאידיאולוגיה שלהם כגון קבוצות יהודיות קומוניסטיות, פמיניסטיות ותנועת הקיבוצים וחיברו הגדות משלהם אותם קוראים בליל הסדר.
אותן קבוצות רואות בליל הסדר הזדמנות להעביר לדור הבא את המסרים החינוכיים אידיאולוגים שלהם.
אנחנו ערכנו דיון בכמה דוגמאות של קטעים בהגדה בהם ערכו שינויים.
לדוגמא הפסוק: "שפך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך,ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקוב ואת נוהו השמו.” שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם"

בדיון נשאלה השאלה האם השאיפה להזיק ולפגוע ובהמשך הפסוק אף להשמיד את אויבי עם ישראל צריכה להיות מבוטאת בצורה בוטה כזו בטכסט ההגדה.
בדרך כלל אנשים המעורבים בפעילות שלום למשל בסכסוך הישראלי פלשתיני מעדיפים לשנות את המשפט הזה, אחרים מצדדים בהשארת חלק ממנו . הרב עינת טוענת שפסוקים כאלו יכולים לתת איזו תקווה לעשיית צדק עם מחוללי העוול. למשל בזמן מלחמת העולם השניה נמצא הפסוק : "שפך חמתך.”... על תאי הגזים.

בחלק האחרון של הדיון קיבלנו לידינו הגדה פמיניסטית שחוברה ע"י קבוצת "ילתא”- הרבות והסטודנטיות לרבנות בתנועה המסורתית קונסרבטיבית. “הגדת סדר נשים"
כפי שכותבת העורכת הרב עדית לב: “ “זהו מסע של חיפוש ומציאת משמעות חדשה בסדר עתיק והוספה של טכסים חדשים אליו. זהו חיפוש אחרי אמירה נשית ישראלית עכשווית.”
לדוגמא בטכסט מוזכרות ארבע בנות: חכמת לב, מורדת, תמה, ושאינה יכולה לשאול. “כל אחת מבטאת דרך יציאה משעבוד לחרות במובן הלאומי והאנושי".