“לגעת בשלום"

במסגרת:"השלום מתחיל כאן" סדרת מפגשים לפעילות ופעילים חברתיים,פעילי שלום וזכויות אדם.
קיימנו ב-3 למאי מפגשה בהנחיית סיסטר ג’ינה -מורה בכירה מפלם וילג’ (כפר שזיף)בצרפת וביק נים נזירה ומורת דהרמה,גם היא מפלם וילג’.

במפגש שמענו מס. ג’ינה על החשיבות של האנרגיה בעזרתה אנו פועלים. המציאות הנוצרת בחברה מורכבת מסך כל האנרגיות שכל הפרטים תורמים לה.
המרכיבים היוצרים מציאות של שלום כמו: בטחון שלוה חמלה ויציבות הכרחיים לקיום מציאות כזו.

חיזוק המרכיבים האלו בתודעה שלנו יעזור לנו להביא שלום.
התבוננו במרכיב ה"יציבות" היכולת להשאר נוכחים ללא הסחפות לרגשות או הסחפות אחרי דעת הרוב.

הכלי בו אפשר להעזר למטרה זו הוא תשומת הלב לנשימה.
הנשימה היא הקשר בין הגוף להכרה ונוכחות פיזית ומנטלית נותנת כוח ויציבות.
תוך כדי תרגול של תשומת לב לנשימה ישנה מודעות לתהליך החשיבה ולרגשות דרכו אפשר להיווכח האם אנו מזינים את אותם מרכיבים המביאים שלום.

כדי לזכור את התרגול הזה אפשר להעזר בפעמון או בשעון כמו בכפר שזיף או בצלצול הטלפון. עם שמיעת הצילצול נפנה את תשומת הלב לנשימה ונחזור לוכחות מלאה.
במפגש תרגלנו גם הליכה בתשומת לב כדרך להזין את המרכיבים הנחוצים לנו כדי "להיות שלום".
תוך כדי הליכה איטית ,תשומת לב לנשימה, למגע הרגל עם האדמה,לצבעים צלילים וקולות מנסים להשאר נוכחים כל הזמן.

תוך כדי כך מודעים למחשבות ולרגשות הנמצאים בתוכינו.
אחרי ההליכה חלקנו ארוחה משותפת באכילה שקטה. ללא צורך בהסברים על תרגול תשומת לב בזמן האכילה.

השקט השתרר באופן טבעי כאשר כל אחת ואחד מאיתנו הרגישו צורך באכילה שקטה.
בחלק האחרון של המפגש ניתנה הזדמנות למשתתפים לשאול שאלות ולדון בושאים הקשורים לעבודתם כפעילי שלום.

בשיחה שהתפתחה דיברנו על הקושי להתמודד עם אנשים שאיננו מסכימים איתם, איך לפתח הבנה וחמלה גם במצבי קונפליקט.

ס.ג’ינה דיברה על הצורך בהבנה של הנסיבות והתנאים שהביאו אותנו להיות מי שאנחנו והצורך לאותה הבנה גם לגבי האחרים,לגבי קרובינו חברינו וגם אותם אלו שאיננו מסכימים איתם ועם מעשיהם.

בעזרת ההבנה הזו נוכל לפעול למען השלום בדרכי שלום.
בזמן הצפה של כעס עדיף לחכות ולא לפעול. הנוכחות נדרשת גם בזמן של חוית כאב או כעס. לדאוג לא להזין אותם אלא לתת להם לדעוך מעצמם. עלינו להבין שגם אנחנו חיים בתוך חברה שלאלימות חלק גדול בתוכה.

עלינו לדאוג להזין את מחשבותינו במרכיבים חיוביים כפי שגופנו צורך את אבות המזון כך גם נפשנו זקוקה לחומרים מזינים כמו יופי הטבע, שקיעת השמש,חיוך של ילד וכ’ו.

פעילים ופעילות במצב של עייפות ושחיקה צריכים לדאוג להזין את עצמם בחומרים המזינים את הנפש,ולהמשיך לפעול מבלי להתיאש ומבלי לוותר גם אם התוצאות לא נראות מיד.
ס.ג’ינה נפרדה מאיתנו בתודה ובבקשה להמשיך בפעילותנו לשלום כי השלום הוא אפשרי !