מעבר מלוחמת גרילה לחיים אזרחיים - בגוואטאמאלה

20.6.07
הרצאה ודיון עם ד’ר פרננדו וולדז ממקסיקו

ד’ר וולדז התארח בנווה שלום אצל אריאלה ומוריס.
אריאלה שעוסקת בתחום של פסיכולוגיה פוליטית ובהנחית קבוצות פגשה את ד’ר וולדז לפני שנה בביקורו הקודם בארץ.

ד’ר וולדז ,בשנות השישים לחייו, עוסק בתחום הפסיכואנליזה שנים רבות. בהיותו צעיר אחרי סיום לימודיו נעצר במקסיקו סיטי, בהפגנת סטודנטים נגד המימשל ובכלא סבל מעינויים פסיכולוגיים.

במשך שנים רבות הוא עוסק בטיפול בנפגעי עינויים וכפי שהציג אתמול עסק גם בתמיכה, ליווי וטיפול באנשי ונשות גרילה בגווטאמאלה בסוף שנות התשעים,כמה חודשים אחרי חתימת הסכמי שביתת הנשק.

מלחמת האזרחים בגווטאמלה נמשכה 36 שנים. לוחמי הגרילה נאבקו למען זכויות וצדק חברתי כלכלי ופוליטי, הם נאבקו מול צבא הממשלות הדיקטטוריות שהתחלפו לאורך השנים כמה פעמים כאשר הן מגובות ע"י ארצות הברית. במהלך המלחמה הזו נהרסו כליל כ400 כפרים בגווטאמאלה ע’י צבא המימשל.

האוכלוסיה בגווטאמאלה כמו גם בארצות אחרות באמריקה הדרומית מורכבת מכ-70% ילידים רובם משבט המאיה, ו30% לבנים. השלטון והכוח הכלכלי נמצא בידי המיעוט הלבן.

כאשר נשאל ד’ר פרנדו מי נצח במאבק הוא ענה שבאופן פורמלי אף אחד לא ניצח אך למעשה ללוחמי הגרילה לא היה סיכוי לנצח במאבק מכיוון שמאחורי הממשל ישנה תמיכה אמריקאית.

בתחילת הערב הוצג בפנינו סרט של 30 דקות המתאר סדנה שנערכה באחד מששת המחנות של אנשי הגרילה. הסדנה נערכה ביוזמת האו"ם ומטרתה היתה לעזור לאנשים אלו להפוך מלוחמים לאזרחים. שינוי כזה דורש פרידה מעולם שלרבים מהם היה עולמם היחיד מאז ילדותם.רובם עברו את רוב חייהם כאשר הנשק הפך לחלק מגופם. הם היו צריכים להפרד מהנשק להפרד מחבריהם לנשק, להתפזר כל אחד ואחת לכפרים המקוריים שלהם ולהתחיל בחיים אזרחיים.

ד’ר פרננדו הציע שנצפה בסרט עם שאלה של דמיון בין המצב שם למצב באזור שלנו.

הקבוצה המטפלת היתה מורכבת מאנשי מקצוע. חלקם פסיכואנליטיקאים וחלקם פסיכולוגים.

חלקם פעילים פוליטיים עם השקפת עולם מרכסיסטית שרואים את החשיבות שבחיבור בין אידיאולוגיה פוליטית לפסיכולוגיה חברתית.

נקודה מעניינת שציין היתה ההבדל בגישה בין מטפלים בעלי מטדעות פוליטית שמחברים בין המימד הפסיכולוגי לפוליטי ובין המטפלים שלא עשו את החיבור הזה. בין אלו לאלו היו מידי פעם חילוקי דעות.

חלק מהמטפלים היו בקשר טיפולי עם קבוצות הגרילה לאורך השנים ולכן האמון כבר נוצר קודם. הם השתמשו בכלים שונים בעבודתם, ולפי מה שראינו בעיקר בתרגילי פסיכודרמה שאיפשרו שיחזור ושחרור של חוויות קשות.

אחד מהמטפלים ציין שבחלק מהתרגילים בהם הקבוצות שיחזרו טראומות של אלימות היו תגובות של צחוק משחרר שגרם גם למטפלים להצטרף לצחוק.

בסצינה האחרונה בסרט, מדברת אחת המשתתפות לפני כולם ומתארת את הצורך להפרד במיוחד אחד מהשני ומדרך החיים המוכרת להם.
היה חשוב להם לציין בסיכום שלדרך החיים הזו היו קשיים רבים אך גם הרבה חיוב.

אחרי הסרט ובעיקבות השאלות שעלו למדנו, שהיוזמה לסדנה הזו לא באה מאנשי הגרילה עצמם אלא מהאו"ם והיה בילבול מסוים לגבי מטרת הסדנה. עקב דמיון במונחים בין טיפול נפשי לטיפול שיניים חשבו חלק מהאנשים שמדובר בטיפול בבריאות השיניים ולא בבריאות הנפש. ד’ר פרננדו ציין שהמטפלים הופתעו לגלות שגם בריאות השיניים וגם הבריאות הנפשית של האנשים לא היו במצב גרוע.

הוא סובר שהמסורות של האנשים (רובם מבני המאיה) עזרו להם באופן מסוים להתגבר על קשיים נפשיים. ייתכן ש"אחוות הלוחמים" תורמת ליציבות הנפשית גם כן.

נקודה מעניינת נוספת היא מעמד הנשים בקרב קבוצות הגרילה. הנשים היוו כ40% ומעמדן היה שיוויוני לגמרי. כל המשימות חולקו באופן שווה בין גברים לנשים כולל בישול כביסה וכ’ו.

עם החזרה לחיים אזרחיים טוען ד’ר פרננדו שלצערו חזרו הנשים לתפקידים המסורתיים שלהן.

לא הגענו במשך הערב לדיון בדומה ושונה במצב באזורנו למצב שם אך עלתה הסוגיה של מקום המודעות הפוליטית והאקטיביזם לצד תהליכים פסיכולוגיים של הפרט והקבוצה וחשיבות של כל אחד מהגורמים האלו בתהליכי שינוי חברתיים ופוליטיים.

ייתכן שזה נושא טוב לדיון מעמיק בהזדמנות קרובה.