הכל מתחיל בנישול תושבי עכו הפלסטינים

ביום שלישי ה21 באוקטובר 2008 חג שמחת תורה יצאנו להזדהות עם תושבי עכו הפלסטינים. בסופו של דבר מתברר שהכל מתחיל שם בתהליך מתוכנן של נישול עכו מתושביה הפלסטינים. אותו סיפור שמתרחש כבר שנים ביפו ובערים מעורבות אחרות מתרחש גם שם בעידודו של ראש העיר המקדם את "יהוד" העיר. הדבר נעשה בדרכים שונות. מבנים עתיקים מהתקופה העותומנית שהיו שייכים לוואקף המוסלמי והופקעו על ידי המדינה בשנות החמישים מוצעים במכרזים למכירה ולשיפוץ לגורמים ימניים במחירים מגוחכים. כך קורה לגבי חאן אל עומדאן (שנספר בהמשך) , כך הוקמה ישיבה בלב שכונה ערבית. עכו העתיקה היא עיר עתיקה יפהפיה לא ממוסחרת על שפת הים עם מבנים עתיקים שנשתמרו זה שנים. אם לא תקום זעקה על העוול שנעשה ופעולה אינטנסיבית לעצור את נחשול הנישול בקרוב יהיה מצבה כשל יפו.

האירוניה היא כאילו להוכיח את הנאמר באותו יום צוטט ראש העיר בעיתון הארץ (22.10.08) אומר בפני קהל חוגג בבית הכנסת "כף חיים": "עכו הייתה שלנו, ותשאר שלנו לנצח נצחים..." חבר הכנסת דוד אזולאי מש"ס אמר בבית הספר תומר בעיר: "מה שקרה ביום כיפור יחזק את העיר , כי זה הכניס אותה לתודעה. לא נפסיק נמשיך לייהד את עכו, אבל נמשיך גם לכבד את השכנים שלנו". איך אפשר לכבד את השכנים הפלסטינים ובאותה עת לדבר על יהוד העיר. התפיסה של בעלות יהודית בלעדית "שלנו לנצח נצחים" של כיבוש ונישול הפלסטינים קצנו ממנה.
יצאנו מוואחאת אל סלאם/ נוה שלום כחמישים תושבות ותושבים ערבים ויהודים מבוגרים ובני נוער וילדים. כשהגענו לאוהל ההזדהות הוחלפו ברכות. איאס שביטה מנכ"ל האגורה ודורית שיפין יו"ר האגודה ברכו ואמרו שבאנו להראות את תמיכתנו.

אחמד עודה (חבר מועצת העיר מטעם חד"ש) ברך אותנו: טוב שאנשים כמוכם נמצאים כאן. אנחנו הקמנו את אוהל ההזדהות נגד הגזענות בתגובה לפעילות של הימניים שתקפו משפחות ערביות בעכו, בתגובה לחרם התרבותי והכלכלי שהוטל עלינו על ידי ביטול הפסטיבל. הצלחנו בכך שאנשים כמוכם הגיעו לאוהל הזה. הקמנו גם צוות של עורכי דין ופסיכולוגים לטיפול במשפחות שנפגעו. גם השתתפנו באירגון הפסטיבל האלטרנטיבי. זה מה שעשינו אחרי המתקפה שהיתה על המשפחות הערביות. לא היו בשום שלב התנגשויות בין צעירים ערבים ויהודים. היו קבוצות של דתיים קיצוניים חלקם לא מהעיר שתקפו משפחות ערביות מבודדות בעיר. אנחנו רוצים שקט ושלווה ומקבלים בברכה כל קבוצה שמוכנה לסייע בכך.

חאלד סולימאן (פעיל קהילתי): כל מה שראיתם בתקשורת לא נכון. האליבי למה שקרה היה התושב שעבר ביום כיפור. קיצונים דתיים מגוש קטיף קבלו דירות בשיכון וולפסון שהוא ברובו מאוכלס במשפחות ערביות- 90% מהתושבים בשכונה הם ערבים. חיינו שנים רבות בשלום. ראש העיר לנקרי רוצה לייהד את עכו. הוא הושיב את הישיבה בשכונה שרובה ערבית והושיב מתנחלים מגוש קטיף דירה או שתים בכל בלוק. במשך ארבע שנים הסתובבו עם נשק ברחובות. בשמחת תורה רקדו וקראו סיסמאות מוות לערבים. היתה פעם קטטה והם ירו בנשק חם. את מי שירה לא טרחו לכלוא. בשכונת אלקלעי מזרח גרות ארבע משפחות ערביות שמתנכלים להן. שרפו להם כמה פעמים את הבתים. בעיריה ובמשטרה ידעו ולא התערבו. יש מסגד בשכונה אחרת שעליו כתבו כתובות גזעניות נגד ערבים.

בפעם הראשונה הפרידו בין העיר החדשה והעתיקה במחסומים.
אתאר מה שקרה ביום כיפור: וליד עלי נסע ברחוב ביום כיפור והכו אותו והפכו את המכונית שלו ושברו אותה. הוא ברח וניצל בנס כי עלה לקומה השביעית. תוך כמה דקות התאספו כ 700 בני אדם. נסענו מספר אנשים מכאן לצפון העיר. היה שם ים של אנשים שמתקיפים את הבית וקוראים מוות לערבים. חזרנו למשטרה ובקשנו שיוציאו את המשפחה התקועה בבית ונחזור עם כל האנשים שלנו לעיר העתיקה נשארנו עד 2.00 בלילה וכך עשינו. אנחנו הרגענו את הבחורים הרחקנו את הרכבים והומטרנו באבנים על ידי המתנחלים. היתה משטרה והמתנחלים עם פצצות הלם. אנחנו הרגענו את הבחורים. הם התקיפו והמשטרה עזרה להם עם רימוני הלם. תוך כך בחורים שברו שמשות ב20 חנויות. הסיפור היה יכול להגמר עם הנהג שנסע. אבל למחרת הופיעו מתנחלים מחוץ לעכו גם אנשי ליברמן וברוך מרזל היו שם. ב9.00 בלילה קבלנו טלפונים הצילו הצילו יש 50 משפחות ערביות שגרות בשיכון מזרח. 300-500 איש תקפו את הבית של וליד עלי. בסוף השתכנעה המשטרה שצריך להוציא את הערבים. הם הוציאו את וליד עלי ומייד לאחר שיצא מהדירה נשרף הבית. כך קרה עם ארבעה בתים (במהלך האירועים נשרפו 16 דירות של ערבים) . לא היו בכלל התנגשויות רק אנשים שתקפו את הבית שלהם והם הגיבו כי נמאס להם. כל בית שנשרף המשטרה היתה בסמוך ולא נקפו אצבע.

ראש העיר רוצה לייהד את עכו. הקמנו סוכת הזדהות. הגיעו אלפים עד היום. ראש העיר במקום שיחשוב פעמיים הוא רצה עונש קולקטיבי לעכו. כי הפסטיבל רוב המתפרנסים ממנו הם מעכו העתיקה הערבים. לכן חשב על עונש קולקטיבי לאוכלוסיה הערבית בעכו.

אחמד עודה: בעירייה ובמשטרה מנצלים את גילוי הדעת של ההתנצלות שלא הסכמנו עמו להאשמת הערבים. ראש העיר דחה את ההתנצלות. זה שהאיש נכנס לרחוב זו לא עבירה. הוא נכנס קיבל מכות הוא המותקף. הוא במצב קשה לא מעכל מה קרה.

אנחנו דורשים שיקימו וועדת בדיקה ממלכתית. שתבדוק מי הביא את המתנחלים, מי הביא אותם. לפני שאנחנו משקמים את היחסים צריך לבדוק מה קרה כאן. זה הדרישה שלנו. כם פיצוי על הנזקים שקרו לבתיםוגם לעיר כולה נזק לעסקים למסעדות. אנחנו נלך עם העניין הזה עד הסוף. יש לנו את הכילים להלחם בגזעניים האלה. אנחנו נבנה חיים משותפים עם היהודים שמעוניינים בכך.

באסל רטאס: כמה מילים על עכו. יש כאן תכנון מהמדינה לרוקן את העיר מתושביה הערבים, אני ראיתי מסמך כזה. הדבר הזה מתוכנן מראש יש תוכניות לפנות 50 דירות לגלריות לאמנים מבלגיה ומאמסטרדם. יש לנו הכל פה בעכו. אמנים, קריינים משוררים לא צריך לייבא אומנים מחו"ל. הדבר שקרה בעכו לא הפתיע אותי. הכל מתוכנן כשראש העיר רוצה לייהד את העיר זאת הפרוגרמה. ב1948 היו בעיר 11,000 תושבים פלסטינים. אחרי המלחמה נותרו 1,500 . היום 30% מתושבי עכו הם ערבים. היהודים הקיצוניים שמשכנים אותם בעכו בלוד זה לא במקרה אלא כדי להביא אנשים שיתסיסו את העניין.

אחמד עודה: יש קבוצות רבות של צעירים אקדמאים שרוצים להיות מעורבים. הקמנו את עמותת אל עכאווי שהיא נגד יהוד העיר ונגד מכירת נכסים בעיר העתיקה ליהודים. ההזנחה בעיר גרמה לעוני וסמים וזה גרם להרבה משפחות לעזוב. יש 240 בתי עמידר ריקים. 160 בתים נוספים בשל העובדה שלא נותנים לדיירים לשפץ את הבתים אחר כך מוציאים צווי פינוי בתואנה שהם בתים מסוכנים לדיור. חאן אל עומדאן הוצע למכרז לשיפוץ ולהקמת מלון בצמוד אליו. לצורך זה יהיה צריך לפנות חמישים משפחות שגרות שם. במכרז זכה יהודי עשיר מחו"ל. יונסקו הכריזו על העיר כאתר לשימור. המגמה היא שמי שיהנה מהשגשוג זה לא הערבים המקומיים שסבלו שנים ארוכות אלא אלו מבחוץ. אנחנו רוצים להקים בי"ס לאומנויות, בי"ס יסודי שלישי על מנת להעלות את רמת החינוך. יש לנו 2 בתי ספר בצפיפות נוראה של 800 תלמידים. אנחנו נשאר כאן, נבנה בתים. אין לנו מקום אחר ללכת ואנחנו אוהבים את המקום.

אחמד חיג’אזי מספר שלפני עשרים שנה בנו שיכונים באזור ג’דידה מכר והכוונה היתה לפנות את ערביי עכו העתיקה לשיכונים אלו חלק אכן הועברו לשם. זהו תהליך או תוכנית ארוכת טווח.
כל כך עצוב ומכעיס לראות מה שקורה. כל כך קצנו בתהליכי נישול של פלסטינים שנעשים באמצעים דומים –מאז 1948 וגם בשטחים יום יום במימדים אדירים וגם בישראל ממש אותו תהליך, כן הכיבוש הוא כאן. לא רק זאת יש כאן חלחול וכניסה של תפיסת העולם המתנחלת. הרואה רק בעלות בלעדית יהודית ואינה רואה כל אפשרות לחיים בשיתוף ובשוויון. זו השקפה שמשפיעה גם על הדיווחים בתקשורת תפיסה ממסדית שיש לעקור מהשורש. אסור לנו להחריש וחשוב לפעול לעצור את התהליך.