בעצב רב וצער עמוק אנו מודעים על פטירתה של הגב’ אן למניין .
מדור הוגי הרעיון של נווה שלום ואחת אלסלאם ומייסדי הכפר
בית > נוה שלום > קהילה > אנשים
אנשים
רוב תושבי נוה שלום מעדיפים כמובן לשמור על פרטיותם. פנה זו מיועדת לקולם האישי של תושבי הישוב. יש בה כתבות בנושאים שונים, דברים שנכתבו לזכרם של תושבים, שאינם כבר איתנו, וכן קישורים לאתרים אישיים. קיים מאגר עשיר יותר בשפה האנגלית.
מאמרים
-
פטירתה של הגב’ אן למניין
27 ביולי 2020 -
על אמת, מציאות, עובדות, ספינים, פייק ניוז ועולמות מקבילים
23 ביוני 2020, נכתב ע"י אילן פרישבימים אלו פוליטיקאים פופוליסטיים ולאומניים בארץ וברחבי העולם מציפים את הציבור בגרסאות סותרות לכל אירוע, ובספינים בלתי-פוסקים הכוללים שקרים בוטים יותר, ופחות. שטף מידע בלתי-פוסק זה מוביל לכך שרבים בציבור מתקשים להכריע מהי אמת, ומהו שקר. על רקע זה עולה ביתר תוקף השאלה האם ישנה הגדרה מדעית כלשהי שתעזור לנו להבדיל בין עובדות לבדיות בזרם המידע העצום?
-
נאומה של גב׳ סמאח סלאימה בטקס הענקת תארים לבוגרי האוניברסיטה הפתוחה
20 ביוני 2019נאומה של גב׳ סמאח סלאימה, מנהלת מערך החינוך בנווה שלום/וואחת אלסלאם, פעילה פמיניסטית ובלוגרית
-
אנשים משפיעים בחברה
10 בינואר 2018שניים מחברי הכפר וואחת אל סלאם נווה שלום ברשימת האנשים המשפיעים בחברה הישראלית לשנת 2017 של ידיעות אחרונות.
-
בעזרת השם, מוחקים את ״אלקודס״ מהמרחב ומהתודעה
6 בדצמבר 2015, נכתב ע"י עֻמר אלע’בּארילאן נעלמה המלה القدس, דהיינו אלקֻדס, מכביש מספר 1, ומדוע נותרה רק המלה אורְשַלִים? היסטוריה של מאבק על שליטה ושלטים
-
מדו-קיום לסולידריות עם המדוכאים: השלב הבא בקהילת ואחת אל סאלם/ נוה שלום
14 במאי 2013, נכתב ע"י מיכל זק(דעה אישית )
המאבק המשותף בין יהודים וערבים למען שיוויון ושלום התפתח בארץ בכמה מישורים, הבולטים בהם הוא המישור הפוליטי, כאשר הדוגמה הבולטת היא המפלגה הקומוניסטית בה פעלו יחדיו יהודים וערבים. המישור השני הוא של מפגשים להדברות, שבמשך השנים קיבל שמות רבים, הנפוץ ביניהם מפגשי דו קיום. קהילת ואחת אל סאלם/ נוה שלום, היא הביטוי האולטימטיבי של אותם מפגשים. בתחום מפגשי ההדברות אפשר לסמן מספר גישות: האחת דגלה במפגש בין אישי, השניה דגלה במפגש הבין קבוצתי, והשלישית במשא ומתן. שלוש הגישות הללו שונות מהותית, הראשונה יוצאת מתוך הנחה שהקונפליקט נובע מחוסר הכרות, ומדגישה (...) -
הטעות היא בגינוי
3 ביוני 2010, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’ארקונספט הכוח יכול להתמודד רק עם כוח דומה אלימות לא אפקטיבית מול אי-אלימות אי-אלימות כן אפקטיבית נגד אלימות ראיה לכך - הצלחת המשט וכישלון השייטת!
-
המשאל בשוויצריה
16 בדצמבר 2009, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’אראחרי פרסום תוצאות המשאל בשוויצריה בנוגע לאיסור בניית מגדלי המואזין במסגדים, ארגונים רבים הוציאו הודעות גינוי, אבל ארגונים ומוסדות רבים הביעו תמיכה בהחלטה. כאדם שמגדיר עצמו כמוסלמי מאמין ודתי, אני לא מופתע וההחלטה אפילו לא הרגיזה אותי - היא מייצגת את החברה השוויצרית, שאיננה בראש מעיני. יותר מעניין אותי לדון בתגובות היהודיות הישראליות להחלטה!
במסגרת הפעילות הבינלאומית שלי, אני פוגש הרבה התארגנויות ושיתופי-פעולה בין ארגונים אסלאמיים וארגונים יהודיים נגד אפליות המיעוטים הדתיים והאתניים במערב, שמהן סובלים בני שתי הדתות. אחדות של "אחים לאפליה". ראיה לכך - גינויים (...) -
האם אפשר להתחיל את הכיבוש שעה קודם בבקשה?
10 ביוני 2009, נכתב ע"י מיכל זקכך מגיעים הפועלים והפועלות לנוה שלום כל בוקר
-
כבודו המפוקפק של הגבר
2 בפברואר 2009, נכתב ע"י מראם מסארויבשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מפחידה במספר מקרי רצח של נשים בישראל. שמותיהן של נשים ערביות מעטרים באופן קבוע את סטטיסטיקת המוות הנוראה הזאת. רק בחודש החולף נרצחו שתי נשים ערביות. הן שילמו בחייהן על מה שנהוג לכנות "חילול כבוד המשפחה".
-
גברים נמאסתם
4 בינואר 2009, נכתב ע"י מראם מסארויהופיע ב "העוקץ" 31 דצבמבר, 2008
מראות הזוועה על מסכי הטלוויזיה השאירו חלק מאיתנו המומים. מה שקורה בעזה זו טרגדיה אנושית ופשע מלחמה שהדעת אינה יכולה לסבול. עוד מבצע הרג יוצא ממפעלו של ברק: "עופרת יצוקה", נראה שאצר ביטויי הגבורה בשירי המכבים לא הספיק לברק, שנאלץ לפלוש ביד הפסנתרן שלו לשירת הילדים של ביאליק המתהפך בקברו על הבוטות הברוטאלית שבשימוש של שיר ילדים קלאסי לצורכי מאבק דמים. הפלישה הגסה מעולם המבוגרים – עופרת יצוקה - לעולמם התמים של הילדים הוא רק חלק מהשיח הגברי שאינו יודע גבולות טריטוריאליים או לאומיים. ואולי חשב ברק על נקמה שלא ברא השטן. אם פעם (...) -
אי אפשר לחסל רצון של עם לזכויות לאומיות
30 בדצמבר 2008, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’ארמקור: על צד שמאל
מה שקורה בעזה לא הפתיע אותי. אירוע כזה דוחף אותי ליאוש. רוב הזמן ראיתי בחינוך לדו-קיום, שלום ופיוס, ושמירת התקווה - כשליחות חיי. מנהיגי ישראל מנסים לשכנע את הישראלים, ואת שאר העולם, שעיקר הבעיה הוא "שלטונו של חמאס בעזה", ואם נחסל את חמאס - נחסל את הסכסוך. אותם טיעונים נאמרו לפני שנים נגד אש"ף! והנה, אש"ף כמעט ואינו קיים, ובודאי שאינו פועל נגד ישראל, אבל הסכסוך עודנו קיים ובועט וגובה קורבנות - היום, יותר קורבנות בצד הפלסטיני. במקום אש"ף קם לו החמאס. על-סמך הניסיון, גם אם החמאס יוכרע, הסכסוך לא יגמר. הניסיון לצמצם את הסכסוך (...) -
הכל מתחיל בנישול תושבי עכו הפלסטינים
23 באוקטובר 2008, נכתב ע"י נאוה זוננשייןביום שלישי ה21 באוקטובר 2008 חג שמחת תורה יצאנו להזדהות עם תושבי עכו הפלסטינים. בסופו של דבר מתברר שהכל מתחיל שם בתהליך מתוכנן של נישול עכו מתושביה הפלסטינים. אותו סיפור שמתרחש כבר שנים ביפו ובערים מעורבות אחרות מתרחש גם שם בעידודו של ראש העיר המקדם את "יהוד" העיר. הדבר נעשה בדרכים שונות. מבנים עתיקים מהתקופה העותומנית שהיו שייכים לוואקף המוסלמי והופקעו על ידי המדינה בשנות החמישים מוצעים במכרזים למכירה ולשיפוץ לגורמים ימניים במחירים מגוחכים. כך קורה לגבי חאן אל עומדאן (שנספר בהמשך) , כך הוקמה ישיבה בלב שכונה ערבית. עכו העתיקה היא עיר עתיקה יפהפיה לא (...)
-
עכו
16 באוקטובר 2008, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’ארבשנה האחרונה עבדתי עם פעילי שכונות בעכו, ערבים ויהודים, במטרה להכשירם לטפל בסכסוכים בשכונות, ובמיוחד בין ערבים ויהודים. כולם דברו על המצב הקשה, וציפו למהומות ביום כיפור. במפגשים עלתה סיבה נוספת העלולה להביא למעשה אלימות - מערכת הבחירות המקומיות. המוטו המרכזי בתעמולה של המפלגות הקיצוניות הוא היחסים הקשים בין יהודים לערבים בעכו.
רבים מתייחסים לאירועים בעכו כאל מהומות הנעשות בידי קיצונים מוסתים משני הצדדים. יהודים על-פי-רוב מבינים את רגשותיהם של יהודי עכו "שסובלים מהתנכלות של המון ערבי מוסת“. הערבים מאשימים את היהודים הקיצוניים "שמתכננים לסלק את הערבים (...) -
להתראות במלחמה הבאה
16 בפברואר 2007, נכתב ע"י אחמד חיג’אזילאחר ששקע האבק והתמונה התבהרה מעט, אולי ניתן לדבר קצת יותר אל השכל הישר ולא רק אל רגשות מתלהמים.
שבויים וחטופים
ישראל, ויחד איתה שאר העולם המערבי ואפילו חלק ממנהיגי ערב, הביעו את פליאתם ומחאתם על חטיפת שני החיילים הישראלים ע"י חיזבאללה, שהובילה למתקפה משולחת רסן של ישראל כתירוץ להחזרתם. ישראל קיבלה תמיכה רחבת הקף בעולם המערבי, הסכמה בשתיקה מהעולם הערבי והצדקה והסכמה חסרות תקדים בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.
במשך המלחמה הזאת ולאחריה עלתה לא פעם השאלה, האם חוות שבעה, כביכול התירוץ של המשך הלחימה בצפון, שוות את מרחץ הדמים שפרץ כתוצאה ישירה מהחטיפה (...) -
כמה מילים על המלחמה
8 באוגוסט 2006, נכתב ע"י מיכל זקנראה שכבר נאמר הכל על המלחמה, אנחנו נגד ונעשה כל שביכולתנו לעצור אותה. עוד לא נאמר מספיק על החברה שלנו...
-
את מי משרתת המלחמה הזאת?
23 ביולי 2006, נכתב ע"י עבד אלסלאם נג’ארהופיע לראשונה בON THE LEFT SIDE ב20 ליולי 2006
הטבע האנושי מתייחס למצבים של סכסוך כאל מצבים לא טבעיים. אנו נוטים לפתח מנגנוני התנהגות שונים, כדי שיעזרו לנו להתמודד עם המצב הלא טבעי הזה. יש מנגנונים פשוטים וקלים, ויש - מורכבים וקשים.
במנגנונים הפשוטים והקלים, אנו נוטים להשליך את כל האחריות לסכסוך על האחר. כך אנחנו מגדירים את עצמנו כקורבן, ואת הנפגעים בצד שלנו אנחנו רואים כחפים מפשע. הצד האחר הוא תוקפן, אלים ובלתי אנושי, והוא האחראי לאבדות בצד שלו.
מנגנונים מורכבים וקשים לאימוץ בנויים על לקיחת אחריות על המצב, דרך ביקורת עצמית ומחויבות ליצירת תנאים (...)